על דעות והסחות דעת במסע ההתקרבות
כל אחד מאיתנו הוא מתת אל מרגשת ומלאה.
הכלי שאנו חיים בו, צליל קולנו, מבנה גופנו, מידותינו, הוא הממלכה שלנו הוא גם אחד מהכלים שדרכו נוצרת מוזיקת העולם- ההרמוניה המופלאה. כל אחד מאיתנו נוצר כאן בייחודיותו על מנת להחיות אותה ולהביא אותה לחיות כשלם במכלול.
בכל מפגש, בכל אתגר, אנו נקראים להמתיק את קיומנו, לנקות מאיתנו את כל החמוץ והמר ואת כל המיותר- אשר נמצא כמחשיך בנינו לבין מקור האור הראשוני עד לכדי כניעה מלאה והתמסרות אל נקודת המוצא המקורית והראשונית.
בעשייה ובקיום של מסע התקרבות זה אין אנחנו יכולים לשלוט על האור, למשוך או לקרב אותו אלינו, כך גם איננו יכולים לשנות אדם אחר או כל סיטואציה חיצונית אחרת אלא- אך ורק לעבוד על הכלי שלנו- עבודה פנימית - לנקות, לטהר ולוותר ובמקביל להרחיב, להעמיק ולצמוח.
הרחבת התודעה הינה חלק בלתי נפרד ממסע ההתקרבות. במקרים רבים אנו נעזרים בתורה, מורה או טכניקה אותה אנו בוחרים ללמוד ולתרגל, המשמשים כמעין ארגז כלים הבאים לתמוך בנו, לתת לנו יד וצעד ולשמש לנו מרחב בעודנו עובדים על פיתוח עוצמות וכוחות הכלי ומתקדמים במסע ההתקרבות שלנו. אל לנו להשלות את עצמנו כאילו הם (התורה, המורה, הטכניקה) הדבר עצמו- מקור האור הראשוני. יחד עם זאת הם מראה מופלאה לאופן שבו אנו עולים ומתפתחים.
הרחבת התודעה באופן בריא אפשרית בקצב הנובע מהקשבה ברורה לאפשרויות הקיימות במערכת העצבית – זו שמקבלת אוספת ומפיצה אינפורמציה, אור, בתוך גופנו. איסוף וקליטת דעת במהלך מסע ההתקרבות משולה כתחנת ממסר על ממשק המשתמש שבין היכולת שלנו לקלוט ולתרגם את שאנו קולטים ובין האורות, הצבעים והצורות הנשלחים אלינו כמציאות תלת מימדית. כמעין תהליך תמידי, רגעי ויום יומי של עיבוד נתונים.
לכל אחד מאיתנו, בייחודי לו, נקודת מוצא אחרת ואיכות אחרת של תחנת ממסר. ככל שאנו מנקים ומטהרים את הכלי שלנו יותר ויותר, מאפשרים לאיכות הקריסטלית שלו להיות יותר זכה ואותנטית כך היכולת של תחנת הממסר שלנו לעבד את הנתונים באופן קרוב למציאות האקטואלית ולהעבירם הלאה להתפתחות התודעה האישי והקולקטיבית – עולה.
הרחבת התודעה יכולה להביא איתה סיבוך יתר הטמון בפיתוח ואיסוף הדעה. הדעה משמשת כעוגן של, אנרגיה מנטאלית, כבדה יותר, הבאה ככוח מגביל ומנווט להאצה האינפורמטיבית בכול רבדיה. בדיאלוג הפנימי שלנו היא משמשת לעיתים גם כסנגור לאמת, לנכון ולצודק.
דעתנו, כמו גם העקרונות שלנו הם פועל יוצא של נקודת מבטנו שהיא תמיד אישית מאוד, גם אם על פניו נעסוק ונדון בנושאים מובנים וארציים. אובייקטיביות אינה קיימת כלל ולמעשה אשליה. מכן כך גם האמת והצדק. בדומה לדברים רבים בחיינו, גם הדעה והאמת נוטה להשתנות, להתפוגג ולהתחלף על פי הכיוון שממנו מגיע האור והצל הנראה.
יוצא מכך בעצם שאין נכון כמו גם אין צודק. יש נקודות מבט שונות, עמדות שונות. כבר בסיפור גן העדן השורשי הודגש בפנינו שעם הדעת נוכל להתבלבל בקלות בעודנו מסיקים כי אנו כשירים להבחין טוב ורע מהו.
חשוב שבמהלך מסע התקרבותנו נדע לזכור שדעותינו ועקרונותינו משמשות כתחנות עצירה בדרך, המאפשרות לנו להתעכב על מנת לבחון, לעבד ולעכל את הנקרא/ה בדרכנו ועלינו להיות ערים לאורן כמו גם קשובים עד כמה דעותינו ועקרונותינו מעכבים אותנו מלנוע קדימה להתקרב ולהתחבר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה