ביקור אצל השמאן
הרבה פעמים אנשים שואלים אותי- מה זה שמאן..? שמאניזם? מה זה? כמספר השואלים, כך מספר התשובות.
היה לי העונג להקדיש את ערב האתמול בצפייה בסרט "ילד הסוסים". סרט תיעודי העוקב אחרי משפחה צעירה - זוג צעיר וילד אוטיסט שיוצאים למסע ריפוי, טבע וסוסים במונגוליה בשאיפה לזכות במפגש מחולל ניסים מידי השמאנים של צפון מונגוליה.

ראיתי, שמעתי הרגשתי והתרגשתי.
חוויתי את הסרט כולו כמסע שמאני מעבר למפגש עם השמאן עצמו.
המסע
משפחה ומחלה יוצאים למסע. המסע מתחיל ביום שבני הזוג הכירו, היום שהילד נולד, היום בו פרצה המחלה...?
בכל רגע נתון אנחנו נעים בזמן ובמרחב, מעבר לכך- החיים כולם על כל גלגוליהם הם מסע. מסע של התקרבות אל הלב, של חיבור לאחדות, התפוגגות האשליה, גילוי האמת הפנימית. לא באמת ניתן לשם את האצבע על נקודת תחילתו של המסע כמו לא על סופו. כל רגע יולד את הרגע הבא וכל רגע הוא תחילתו של מסע החיים.
ומסע החיים מורכב ממסעות רבים נוספים. אל לנו להתעלם מקולות פנימים וקריאה מהלב לצאת למסע- אלא להיענות, לצאת לדרך ולעבור את מה שהיא מביאה איתה, אתגרים ומתנות כאחד, מכשולים והרפתקאות, ללא ציפיה לסוף המסע, כי אין לו סוף, מונעים על ידי הכוח הפנימי שמבקש ריפוי גילוי והתעוררות. השמאן ידוע כבעל היכולת לנוע בין המימדים, ובין העולמות להעביר אנרגיה לחומר וחומר לאנרגיה. כך אנחנו במסעות החיים שלנו נעים בין המימד שבו אנו חיים כעת לבין הנקודה הבאה שאנו מבקשים להיות בה- להיוולד מחדש לתוכה.
פעמים רבות במסעות אין הגיון. זה לא התחום שלו ולא הממלכה שלו או במילים אחרות (מילותיו של אבי היקר) את ההגיון של הלב הראש לא יכול להבין.
ההקשבה
הקשב הוא החוש הראשון שמתפתח אצל העובר ברחם אימו. הו, כמה חשובה היא, הקשבה פנימה לקולות הפנימים, לזרמים התת-קרקעיים שזורמים בתוכינו, לדחפים ולפחדים שלהם, לצלילים הגלויים ולסמויים שמצביעים על נקודות אור נוספות ונותנים את הטעם הלא מוסבר, המסתורי אך הכול כך משפיע על העשיה המתרחשת.
וברובד נוסף ההקשבה אל מה שקיים, אל הסמלים והסימנים, אל הטבע, האנשים ואל מה שקורה. אל הצלילים הננשפים לתוך הווייתנו ויוצקים לתוכנו תדרים.
משפחה ומחלה מקשיבים לכוח אהבתם, לתפילתם, לקולות הפנימיים להנחיות בדרכם. והשמאן מקשיב למה? לרוח. לצליל העליאי שעטוף בזמן שהירח עולה על מנת לחבור לאור שבחשכה ולפני שהשמש שוקעת על מנת להטמיע את הריפוי. מקשיב לצלילים שמגיעים מעולמות אחרים.
הבלתי אפשרי והאפשרי
יכול להיות שאין בלתי אפשרי???
כמה אפשרי מתאפשר כשאנחנו מוותרים על ה"אגו שלנו", על מה שאנחנו יודעים (כי הריי אכלנו מפרי עץ הדעת) ונותנים לדבר לקרות?
משפחה פלוס עושים את הבלתי אפשרי ויוצרים אפשרי. איזה כיף !
הלא יאמן והיאמן,
חלק בלתי נפרד מהמשחק. תמיד יהיה שם - הלא יאמן- מה שאין לו הסבר. מחייה ומזין את הספק שבעצמו מזין ומחייה את הנסתר והלא ידוע. מי בעלי התפקידים? מי המבצעים? מי המפיק? הבמאי? כותב התסריטים? המערכת הפיזיולוגית שלנו לא בנויה להבין ולקלוט את התמונה הגדולה. מה שקורה מאחורי הקלעים הרבה יותר גדול ממה שאנחנו מסוגלים לחוות.
אני מאמינה בלא יאומן.
איזה מזל שמשפחה פלוס עדיין לא מאמינים, רק ככה יוכלו להמשיך ללכת.
ההתמדה
משפחה ומחלה לא רואים מחלה- רואים אתגר, רואים השתפרות, רואים החלמה, רואים אמונה. המסע המשכי וממשיך, הנשימה אחידה ככל שניתן בפסגות הרמות כמו בוואדיות העמוקים. גלי הדרמה, על אף שהיא מתדפקת על הדלת בכול רגע נתון, שקטים. השאמן והריפוי נמצאים בכל רגע ואין לנו אלא לצעוד לשם נצמדים אל הכוכב הקטן שחי בתוך ליבנו ומראה לנו את הדרך.
...
ואחרון רוצה לומר
כמה אהבתי את ה צניעות. ביטוי של רוחב לב עצום במיוחד ומכיל.
בעניות, בהתמסרות ותפילה משפחה פלוס שואלת שאלה ומקבלת תשובה
במגע עדין, חסר יומרות, מתוך הריק ממש שחיי בתוכו, מניע השמאן את האנרגיה בהילה שסביב גופו של הילד, ככה כמו משחק. כל כך הרבה חן, כל כך הרבה חסד.
מן הסתם ממליצה לראות:
תודה רבה על ההשראה
ברכות
הומאיה עמר
* תודה על ההשראה למשפחה פלוס שערכה את מסעה גם עבורנו ללמוד וליהלי היקרה ששולחת לי ואלי מתנות ואוצרות פז.

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה