* שמאניזם * ריפוי אנרגטי * התפתחות רוחנית * התעוררות תודעתית * פתיחה לתדרים חדשים * גאומטריה מקודשת *
אם יש תחום או נקודה בנושאים אלו שאת/ה מבקש/ת להעמיק בו את/ה מוזמנ/ת לפנות אלי בסוגיה להשראה

יום רביעי, 30 ביוני 2010


Awake, Awake, Awake, I am waken

השינה היא דבר כל כך מהנה מבחינתי, כל בקר אני נמשכת להמשיך להתכרבל בתוך המתיקות הפנטסטית, מלאת החלומות הצבעונים ורבי המימדים. כשאני כבר ערה וקמה, זו כבר מציאות אחרת, השינה רחוקה ממני, העשיה ממלאת אותי ואני דוחה את הרגע, עוד ועוד עד שאפרוס את גופי המיטה הרכה.

ככה כבר שנים (שנות חיי) הערות והשינה מפלרטטות ביניהן על מקומן בפריים טיים של חיי.

בעשור האחרון שבו חיי מלאים בהוויה רוחנית, המשמעות של המושגים שינה וערות קיבל צבע ועומק אחר.

מסע התקרבות הלא ליניארי אל המקור שחי בתוכי, אל שורש נשמתי, אל מעבר לאשליה, סיפק הזדמנויות רבות לעסוק בשאלה – מה באמת קיים ואיך חיים בתוך זה.

במהלך תקופה זו פגשתי זרמים רבים, ממסורות מגוונות, הזורמים אל אותו מקור ראשוני, בדמות מורים, מרפאים, תלמידים ועוברי אורח. חלקם עסקו בתרגול עצמו, כל אחד במדרגתו וחלקם שאפו לתואר- הארה, התעוררות.

להיות ער, להיות ער, כמה שיותר.

בעידן שאנחנו חיים בו הרבה ספרים נכתבו על הארה והתעוררות הנובעת מחיבור והבנה את טבע האמיתי של נשמתנו. המסורות המיסטיות מתארות זאת כנקודה רבת עוצמה שבה האמת האחת החיה מאחורי הדברים כולם נחשפת, מתגלה.

***

טרנס מקנהTerence McKenna) ) הוגה דעות וחוקר תרבות כתב:

"Ultimately what we're touching is the invisible, all-pervasive Intelligence that surrounds us and penetrates us. It is grooming us to be able to tolerate its splendor. It can't just reveal itself openly because we would be forfeited; we'd never know what hit us."

ובמילים אחרות בתבלון אישי:

כל אדם בר דעת, שואל את עצמו במוקדם ובמאוחר מי השחקנים הראשיים בסרט הזה?רובנו הבנו ז מכבר שהמציאות שאנו נושקים לה היא המסתוריות הגדולה, הנעלם הגדול, תודעה קולקטיבית עצומה יודעת כול שאנו ותודעתנו, ככלל וכפרט, חלק בלתי נפרד ממנה. במהלך האבולוציה שלנו אנו נחשפים בפני תודעה זו, כול פעם מעט, על פי היכולת שלנו להכיל את העוצמה הזוהרת שבה. בכול שלב של התקרבות עוד חלקים מהתמונה הגדולה נחשפים בפנינו.

המערכת שבה אנו ניחנו, המערכת העצבית, רגשית חושית שלנו, מסוגלת לעבד ולהכיל מספר פיסות אינפורמציה בכל רגע נתון. לראות ולהבין את התמונה הגדולה הוא מצב של תודעת על- לא שגרתית. המציאות מורכבת מכמות רבה מלאה באינסוף פרטים וכוללת בתוכה צבעים מעבר לסקאלה הנראת, צלילים שמעבר לסקאלה הנשמעת ותדרי אחרים שאין אנו בנויים לחוש.

חשיפה מלאה בפתיחות של תודעה זו אל תוכינו יכולה להשבית את המערכת שלנו בין רגע, ולמעשה אני בספק אם יש בכלל עיניין שכזה, שכן נדמה מהתבוננות היסטורית ומיתולוגית שמלכתחילה חולקה תודעה זו אל מציאויות והוויות בגוף, בזמן ובמרחב. עולמות עלומים.

***

אני מוצאת אמת רבה בראיה זו. אני מוצאת בה את תמצית ההתעוררות האמיתית. או לפחות את הגרסה הקולקטיבית הרווחת, האפשרית ובעיקר הנדרשת אליה אנו, בני האנוש, נקראים.

ההתעוררות קוראת בכל רגע, בכל נקודה בחיים, בכל פעימה ובכול נשימה וכמו דברים רבים בטבע היא לובשת צורה של גל המורכב מהתכווצות והתפשטויות, מעלות ומורדות. היא אינה מקרה חד פעמי אלא רצפים המשכיים של התרחבות תודעה אשר מתאפשרים דווקא אל מול קטנות ההוויה המשולה למרחב יניקה מקודש המברך בתשומת ליבו את הקיים.

יש דבר אחד, תרתי משמע, להתעורר אליו. והוא אל האחד, אל האחדות, אל האיחוד, אל ההבנה העמוקה שאנו מורכבים מתודעה קולקטיבית אחת – יודעת כול. סך כל חלקינו. בתפיסת העולם שבה אלוהים אחד, או אמת אחת, מדובר באותה אחת הכוללת בתוכה את כל האמיתות, את כל הקדושות, ומתוכה מעיין של חיים, אין ספור ניגונים, אינסוף פעימות, המשכיות, רציפות, זוהרות. ובתוכה חיים ביחד בשלום- צודק וטועה, נכון ולא נכון, טוב ורע.

האשליה הגדולה ביותר להתעורר ממנה היא אשליית הנפרדות. כולל זאת שטוענת שיש יום ולילה חושך ואור, שינה וערות. בסיסה של התודעה היודעת כל פרסה את ההוויה הזו עבורנו , לאפשר לנו מרחב לבוא אל קירבה. ההרחקה מגן העדן הוא תרגום לגרסה הראשונית שיצרה עולמות נפרדים בהפרדה שבין החושך לאור.

הנפרדות בשלה מצלה על תפיסת ההוויה שלנו בכך שמרחיקה את הפרט, היחיד, מתפיסתו האישית כחלק בילתי נפרד מן הרצף בזמן ובמרחב. לאור הנשיקה הניצחית עם הבילתי ידוע והנסתר אך הגיוני הוא הדבר שלא מתקיימת נפרדות מכיוון שאין אנו יודעים ממה מורכב הנסתר וכמה ממנו איתנו חי, פועל ויוצר במשותף את עולמנו והוויתנו.

ולמעשה, תפיסה זו קיימת גם מול המציאות הניגלת וחשופה לנו ובנו. בכול רגע נתון אנו יוצרים במשותף את מציאות חיינו.הפרט, האינדיבידואל, יחד עם סך כל התודעות הקיימות, יחד עם התודעה הקולקטיבית האוניברסאלית. בכל פעולה, עשייה, כמו גם בכול מחשבה, רגש ורעיון אנו יוצרים במשותף חלק בתוך הפאזל הרב מימדי של המציאות שבה אנו חיים.


כך שהעומד בבסיסה של ההתעוררות הוא ההכרה בחלקנו כשלם בשלם והדרך ההמשכית לשם ומשם היא בהבאת תשומת ליבנו לאופנים הרבים בהם אנו יוצרים במשותף. התעוררות דלה היא אם אין היא מכוונת לחיים של הרמוניה עם הכלל. בין אם זה בני המשפחה הקרובים, ידידים, עמיתים, בעלי החיים, או המיסתורין הגדול.

הרמוניה משמע מערכות יחסים המטפחות את הפרט והמכלל במרחב נוכחות קיומי המאפשר אחדות הנובעת מהמגוון.

טבעה של ההתעוררות ואיתה ההארה enlightenment = in light in men ) ) הינה ההכלה של הגלים כולם כגל אחד הרמוני, טבעה בתפיסה של אחדות, היא כוליות ולכן בדיוק כפי שתתכן ברגע אחד, כך מתאפשרת בכל רגע נתון, בתשומת ליבנו למחשבותינו, רגשותינו ומעשינו, לקידודים לרזים ולגלויים המצויים בכול. בדיוק כפי שהיא מתקיימת בתודעתו של אחד, היא מתקיימת בתודעת הכול. כפי שהיא נחוות בכתר בעל אלפי העלים היא נחוות בהוויה כולה על כל גווניה.

בודהה תאר זאת במילים: אני כל הישויות, כל הדברים וכל ההוויה אשר הגיעו להכרה גדולה.

שמאנים בוראים מציאות בחלומות צלולים.

מוחמד אמר : אין אמת עד שלא תבקש לאחר את שביקשת לעצמך.

מקובלים גדולים חזרו על הפסוק – ואהבת לרעך כמוך.

אין כל נפרדות, זו טבעה של הבריאה.

* תודה על ההשראה לקבוצת התרגול של אגמה יוגה ולכל המתעוררים, מעירים, מוארים ומאירים למיניהם.

יום חמישי, 10 ביוני 2010

על דעות והסחות דעת במסע ההתקרבות

כל אחד מאיתנו הוא מתת אל מרגשת ומלאה.

הכלי שאנו חיים בו, צליל קולנו, מבנה גופנו, מידותינו, הוא הממלכה שלנו הוא גם אחד מהכלים שדרכו נוצרת מוזיקת העולם- ההרמוניה המופלאה. כל אחד מאיתנו נוצר כאן בייחודיותו על מנת להחיות אותה ולהביא אותה לחיות כשלם במכלול.

בכל מפגש, בכל אתגר, אנו נקראים להמתיק את קיומנו, לנקות מאיתנו את כל החמוץ והמר ואת כל המיותר- אשר נמצא כמחשיך בנינו לבין מקור האור הראשוני עד לכדי כניעה מלאה והתמסרות אל נקודת המוצא המקורית והראשונית.

בעשייה ובקיום של מסע התקרבות זה אין אנחנו יכולים לשלוט על האור, למשוך או לקרב אותו אלינו, כך גם איננו יכולים לשנות אדם אחר או כל סיטואציה חיצונית אחרת אלא- אך ורק לעבוד על הכלי שלנו- עבודה פנימית - לנקות, לטהר ולוותר ובמקביל להרחיב, להעמיק ולצמוח.

הרחבת התודעה הינה חלק בלתי נפרד ממסע ההתקרבות. במקרים רבים אנו נעזרים בתורה, מורה או טכניקה אותה אנו בוחרים ללמוד ולתרגל, המשמשים כמעין ארגז כלים הבאים לתמוך בנו, לתת לנו יד וצעד ולשמש לנו מרחב בעודנו עובדים על פיתוח עוצמות וכוחות הכלי ומתקדמים במסע ההתקרבות שלנו. אל לנו להשלות את עצמנו כאילו הם (התורה, המורה, הטכניקה) הדבר עצמו- מקור האור הראשוני. יחד עם זאת הם מראה מופלאה לאופן שבו אנו עולים ומתפתחים.

הרחבת התודעה באופן בריא אפשרית בקצב הנובע מהקשבה ברורה לאפשרויות הקיימות במערכת העצבית זו שמקבלת אוספת ומפיצה אינפורמציה, אור, בתוך גופנו. איסוף וקליטת דעת במהלך מסע ההתקרבות משולה כתחנת ממסר על ממשק המשתמש שבין היכולת שלנו לקלוט ולתרגם את שאנו קולטים ובין האורות, הצבעים והצורות הנשלחים אלינו כמציאות תלת מימדית. כמעין תהליך תמידי, רגעי ויום יומי של עיבוד נתונים.

לכל אחד מאיתנו, בייחודי לו, נקודת מוצא אחרת ואיכות אחרת של תחנת ממסר. ככל שאנו מנקים ומטהרים את הכלי שלנו יותר ויותר, מאפשרים לאיכות הקריסטלית שלו להיות יותר זכה ואותנטית כך היכולת של תחנת הממסר שלנו לעבד את הנתונים באופן קרוב למציאות האקטואלית ולהעבירם הלאה להתפתחות התודעה האישי והקולקטיבית עולה.

הרחבת התודעה יכולה להביא איתה סיבוך יתר הטמון בפיתוח ואיסוף הדעה. הדעה משמשת כעוגן של, אנרגיה מנטאלית, כבדה יותר, הבאה ככוח מגביל ומנווט להאצה האינפורמטיבית בכול רבדיה. בדיאלוג הפנימי שלנו היא משמשת לעיתים גם כסנגור לאמת, לנכון ולצודק.

דעתנו, כמו גם העקרונות שלנו הם פועל יוצא של נקודת מבטנו שהיא תמיד אישית מאוד, גם אם על פניו נעסוק ונדון בנושאים מובנים וארציים. אובייקטיביות אינה קיימת כלל ולמעשה אשליה. מכן כך גם האמת והצדק. בדומה לדברים רבים בחיינו, גם הדעה והאמת נוטה להשתנות, להתפוגג ולהתחלף על פי הכיוון שממנו מגיע האור והצל הנראה.

יוצא מכך בעצם שאין נכון כמו גם אין צודק. יש נקודות מבט שונות, עמדות שונות. כבר בסיפור גן העדן השורשי הודגש בפנינו שעם הדעת נוכל להתבלבל בקלות בעודנו מסיקים כי אנו כשירים להבחין טוב ורע מהו.

חשוב שבמהלך מסע התקרבותנו נדע לזכור שדעותינו ועקרונותינו משמשות כתחנות עצירה בדרך, המאפשרות לנו להתעכב על מנת לבחון, לעבד ולעכל את הנקרא/ה בדרכנו ועלינו להיות ערים לאורן כמו גם קשובים עד כמה דעותינו ועקרונותינו מעכבים אותנו מלנוע קדימה להתקרב ולהתחבר.

יום רביעי, 2 ביוני 2010



ביקור אצל השמאן

הרבה פעמים אנשים שואלים אותי- מה זה שמאן..? שמאניזם? מה זה? כמספר השואלים, כך מספר התשובות.

היה לי העונג להקדיש את ערב האתמול בצפייה בסרט "ילד הסוסים". סרט תיעודי העוקב אחרי משפחה צעירה - זוג צעיר וילד אוטיסט שיוצאים למסע ריפוי, טבע וסוסים במונגוליה בשאיפה לזכות במפגש מחולל ניסים מידי השמאנים של צפון מונגוליה.




ראיתי, שמעתי הרגשתי והתרגשתי.
חוויתי את הסרט כולו כמסע שמאני מעבר למפגש עם השמאן עצמו.

המסע

משפחה ומחלה יוצאים למסע. המסע מתחיל ביום שבני הזוג הכירו, היום שהילד נולד, היום בו פרצה המחלה...?

בכל רגע נתון אנחנו נעים בזמן ובמרחב, מעבר לכך- החיים כולם על כל גלגוליהם הם מסע. מסע של התקרבות אל הלב, של חיבור לאחדות, התפוגגות האשליה, גילוי האמת הפנימית. לא באמת ניתן לשם את האצבע על נקודת תחילתו של המסע כמו לא על סופו. כל רגע יולד את הרגע הבא וכל רגע הוא תחילתו של מסע החיים.

ומסע החיים מורכב ממסעות רבים נוספים. אל לנו להתעלם מקולות פנימים וקריאה מהלב לצאת למסע- אלא להיענות, לצאת לדרך ולעבור את מה שהיא מביאה איתה, אתגרים ומתנות כאחד, מכשולים והרפתקאות, ללא ציפיה לסוף המסע, כי אין לו סוף, מונעים על ידי הכוח הפנימי שמבקש ריפוי גילוי והתעוררות. השמאן ידוע כבעל היכולת לנוע בין המימדים, ובין העולמות להעביר אנרגיה לחומר וחומר לאנרגיה. כך אנחנו במסעות החיים שלנו נעים בין המימד שבו אנו חיים כעת לבין הנקודה הבאה שאנו מבקשים להיות בה- להיוולד מחדש לתוכה.

פעמים רבות במסעות אין הגיון. זה לא התחום שלו ולא הממלכה שלו או במילים אחרות (מילותיו של אבי היקר) את ההגיון של הלב הראש לא יכול להבין.

ההקשבה

הקשב הוא החוש הראשון שמתפתח אצל העובר ברחם אימו. הו, כמה חשובה היא, הקשבה פנימה לקולות הפנימים, לזרמים התת-קרקעיים שזורמים בתוכינו, לדחפים ולפחדים שלהם, לצלילים הגלויים ולסמויים שמצביעים על נקודות אור נוספות ונותנים את הטעם הלא מוסבר, המסתורי אך הכול כך משפיע על העשיה המתרחשת.

וברובד נוסף ההקשבה אל מה שקיים, אל הסמלים והסימנים, אל הטבע, האנשים ואל מה שקורה. אל הצלילים הננשפים לתוך הווייתנו ויוצקים לתוכנו תדרים.

משפחה ומחלה מקשיבים לכוח אהבתם, לתפילתם, לקולות הפנימיים להנחיות בדרכם. והשמאן מקשיב למה? לרוח. לצליל העליאי שעטוף בזמן שהירח עולה על מנת לחבור לאור שבחשכה ולפני שהשמש שוקעת על מנת להטמיע את הריפוי. מקשיב לצלילים שמגיעים מעולמות אחרים.

הבלתי אפשרי והאפשרי

יכול להיות שאין בלתי אפשרי???
כמה אפשרי מתאפשר כשאנחנו מוותרים על ה"אגו שלנו", על מה שאנחנו יודעים (כי הריי אכלנו מפרי עץ הדעת) ונותנים לדבר לקרות?

משפחה פלוס עושים את הבלתי אפשרי ויוצרים אפשרי. איזה כיף !

הלא יאמן והיאמן,

חלק בלתי נפרד מהמשחק. תמיד יהיה שם - הלא יאמן- מה שאין לו הסבר. מחייה ומזין את הספק שבעצמו מזין ומחייה את הנסתר והלא ידוע. מי בעלי התפקידים? מי המבצעים? מי המפיק? הבמאי? כותב התסריטים? המערכת הפיזיולוגית שלנו לא בנויה להבין ולקלוט את התמונה הגדולה. מה שקורה מאחורי הקלעים הרבה יותר גדול ממה שאנחנו מסוגלים לחוות.

אני מאמינה בלא יאומן.

איזה מזל שמשפחה פלוס עדיין לא מאמינים, רק ככה יוכלו להמשיך ללכת.

ההתמדה

משפחה ומחלה לא רואים מחלה- רואים אתגר, רואים השתפרות, רואים החלמה, רואים אמונה. המסע המשכי וממשיך, הנשימה אחידה ככל שניתן בפסגות הרמות כמו בוואדיות העמוקים. גלי הדרמה, על אף שהיא מתדפקת על הדלת בכול רגע נתון, שקטים. השאמן והריפוי נמצאים בכל רגע ואין לנו אלא לצעוד לשם נצמדים אל הכוכב הקטן שחי בתוך ליבנו ומראה לנו את הדרך.

...
ואחרון רוצה לומר
כמה אהבתי את ה צניעות. ביטוי של רוחב לב עצום במיוחד ומכיל.
בעניות, בהתמסרות ותפילה משפחה פלוס שואלת שאלה ומקבלת תשובה
במגע עדין, חסר יומרות, מתוך הריק ממש שחיי בתוכו, מניע השמאן את האנרגיה בהילה שסביב גופו של הילד, ככה כמו משחק. כל כך הרבה חן, כל כך הרבה חסד.

מן הסתם ממליצה לראות:

תודה רבה על ההשראה
ברכות
הומאיה עמר

* תודה על ההשראה למשפחה פלוס שערכה את מסעה גם עבורנו ללמוד וליהלי היקרה ששולחת לי ואלי מתנות ואוצרות פז.