נשים יחד
המרחב הנשי בראיה שיבטית שמאנית
לשמחתי הרבה אחד הדברים המרגשים שהתאפשר לי לחוות במפגשיי עם שמאנים ואנשי רפואה שבטיים כמו גם בני זמננו היה העבודה השיתופית המלאה, בכל כך הרבה רבדים, בין הגבר לאישה. שני בני הזוג בנוכחותם יוצרים יחד שלם, יוצרים יחד שלום. אחדות. אחד.
בטקסים מקודשים ועבודות ריפוי ועוצמה הם היו יושבים זו לצד זה או זה מול זו, כמו השמש והירח, האב והאם, טווים מחדש את קורי האור והאנרגיה בין האדם שמולם לרשת הקוסמית. יחד שניהם רוקדים עם האנרגיה, כל אחד בזמן הנכון לו, כפי שנקרא בתוכו, עושה ונותן את שלו. לעיתים יחד, באותו זמן בדיוק, כל אחד מהם שר את השיר המתנגן מתוכו, שני שירים אחרים לגמרי- בקצב, במילים, בטון, במסר- ועדין שיר אחד, מלאכה אחת. הרמוניה.
מחוץ למרחב מקודש זה בתוך התא המשפחתי, במקרים שבהם זכיתי להיות נוכחת, חוויתי חופש, מרחב וכבוד הדדי בין בני הזוג. נראה היה שגם בחיי היומיום כל אחד מהם היה שר את השיר שלו ויחד הייתה נוצרת מנגינה משותפת של אהבה.
תפקיד הגבר ותפקיד האישה ברור לכול.
רוב הזמן היו הנשים יחד: סבתות, אמהות, בנות, נכדות, אחיות, חברות, שכנות, חולקות בניהן בציוצי ציפורים את העשייה שלהן, את הבגדים שלהן, את הבישולים שלהן, את החוויות שלהן, כמעט את הכול. מקיימות את הלבד, את האחד שהן על מנת לאפשר להן להיות אחד, יחד- בשניים. להעניק מתוך הוויתן את מה שהן יכולות, מתוקף היותן נשים, על מנת לשמר ולטפח את המתח החשוב למגנט הנצחי והכה הכרחי לבריאה, שבין גבר לאישה.
עבודה שמאנית היא עבודה שיבטית, אוטנטית, בסיסית המחוברת מאוד לאלמנטים של הטבע ובניהם לאימא אדמה, האישה הכול יכולה, הכול מכילה, זו שיודעת, לוקחת אליה ומשחררת את מה שמיותר, מזינה אותנו ומצמיחה לנו ובנו את הפירות והפרחים. בדיוק בשל כך לתרגול ולהתנסויות ברוח השמאנית השבטית יש את האיכות המעוררת את הכוח הנשי השורשי המתקיים בכל אישה ואת כוח החיים.
כוחה של האישה הוא בתוכה פנימה, קריאתה, מתוך רחמה, לחיים חדשים ועולמות חדשים היא אחת הקריאות החזקות בתבל. בתרבויות רבות הוא משול לכול מה שקיים קרי לטבע ולבריאה כולה. כוח יצרי, חי, ובעל יכולות עצומות, הוא מעיין שופע בהשראה וחיבור לאלוהות ואוקיינוס עוצמתי של רגשות. היום, בחברה בת זמננו הוא גם מאוד מעובד, כלוא בתוך מכנסי ג'ינס צמודים, דעות חברתיות ומשפחתיות וזיכרונות מפוחדים.
דיויד דיידה, אחד ממורי הטנטרה הידועים בזמננו, נתן לנשים בסדנאות האינטימיות והמיניות שלו את המתכון הנ"ל: להיות יחד עם אחיותינו הנשים; לרחוץ יחד, לשחק, לשיר, לרקוד, להתקשט ולהתפשט, לבשל ולהשתעשע. כל זה על מנת לעורר ולחזק את הנשיות ולפתוח דלת לחבור אל בן הזוג הזיכרי באינטימיות. בדיוק כמו שאם נפרוט על כלי מיתר אחד בחדר הכלי שנמצא בצידו השני של החדר יהדהד, כך הנוכחות והשהייה יחד במרחב נשי, אינטימי, מעורר את הכלי הנשי ומאפשר לו לקרון.
במרחב המוקדש לנשים בלבד, כפי שנהוג במסורות שבטיות, מתקיימת אנרגיה ייחודית של שותפות, חשיפה ונתינה. ישום של אנרגיה זו בכינוסי נשים עכשוויים מאפשר ריפוי, ניקיון ושמחה מיוחדים במינם. המסכות נושרות במהירות כה רבה, נדרשות כמה מילים קצרות, כמה מבטים, או הידיעה שרק נשים מתכנסות יחד במרחב וזמן מסוים והאפשרות לחוות את הכוח הנשי והאיכות הנשית נפתחת. קרבת האחיות מעוררת, מתחים שקיימים בין אישה לאישה, אם ובת מתפוגגים מול המראה המקיפה של מעגל החיים ומקומה של כל אחת נהיה שוב ברור, טבעי ותומך. הנוכחות הנשית יחד נטולת אנרגיות זכריות לחלוטין יוצרת מרחב מוגן לשחרור כל כאב, פגיעה, געגוע או השתוקקות מול המין הזכרי, בין אם הוא מבוטא במילים או בשתיקה.
כל כך הרבה מן המיותר פשוט נושר.
כל כך הרבה מהרוך והחיוך שב עולה וקורן ואת חוזרת למעגל החיים, אל בן הזוג אל המשפחה ואל הנתינה שבך קלה, פתוחה, חושנית וצוחקת.
* תודה על ההשראה לריה אריקה מריאן ששהעלתה את הרעיון ליצור את "מרווה" מעגל נשים לטיהור והעצמה ולמריה ששרה את שירה לצד מאסטרו בניחמין ועוררה עולמות.
